יום שישי, 21 בינואר 2022

אגוזים וירידה בתמותה הכללית, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית היום אספר לכם אודות מחקר האגוזים והאם הם עשויים לגרום לירידה בתמותה הכללית?, כמה אגוזים לצרוך ביום?, מעט על יתר היתרונות הבריאותיים של האגוזים ועוד...

אגוזים וירידה בתמותה הכללית, קובי עזרא
אגוזים וירידה בתמותה הכללית קובי עזרא


כמובן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות ואשיב לכם, ואם אתם משוחרי הבריאות והכושר אז הירשמו לערוץ כדי להישאר מעודכנים. 

אז מהם האגוזים?, אֱגוֹז, מבחינת הבוטניקה הוא פרי יבש פשוט בעל זרע. ישנם סוגי אגוזים, כמו: אגוז ברזיל, אגוז לוז (בונדוק) אגוז מקדמיה אגוז פקאן אגוז מלך (אגוז קליפורניה / אגוז מוח) ועוד... 

אגוזים בריאים?

האגוזים טובים ללב, עשירים בסיבים תזונתיים המסייעים לעיכול בריא ותקין, עשירים במינרלים, כמו: מגנזיום ואבץ, מסייעים להורדת הכולסטרול בדם, אך יש לציין שהם גם מכילים כמות גבוהה של קלוריות וזאת עקב תכולת השומנים. בכל אופן היום אספר לכם על מחקר גדול... 

על פי המחקר הגדול מסוגו, אנשים שאכלו קומץ אגוזים האופן יום-יומי היו בעלי סיכוי נמוך יותר בכ- 20 אחוזים למוות מסיבה כלשהי במשך 30 שנה מאשר לאלו שלא צרכו אגוזים, אומרים מדענים ממכון סרטן דנה-פרבר, הקשורים להרווארד, ובית החולים בריגהם ונשים, ובית הספר לבריאות הציבור בהרווארד.

הדו"ח שלהם, שפורסם בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד, מכיל חדשות טובות אפילו יותר, והראה שאוכלי האגוזים הרגילים נמצאו רזים יותר מאלו שלא אכלו אגוזים, ממצא שאמור להקל על הפחדים שאכילת הרבה אגוזים להוביל למשקל עודף והשמנת-יתר.

הדו"ח בדק גם את ההשפעה המגינה על גורמי מוות ספציפיים.

"התועלת הברורה ביותר הייתה הפחתה של 29 אחוז מקרי מוות ממחלות לב - הרוצח העיקרי של האנשים באמריקה," אמר צ'ארלס ס. פוקס, מנהל המרכז לטיפול בסרטן העיכול בדנה-פרבר, שהוא הסופר הבכיר של הדו"ח ופרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד.

"אבל ראינו גם הפחתה משמעותית - 11 אחוזים - בסיכון למות מסרטן", הוסיף פוקס, המסונף גם הוא לאגף צ'אנינג לרפואת רשת בבריגהם ונשים.

לא ניתן היה לקבוע אם סוג או סוג אגוזים ספציפיים היו מכריעים להשפעת המגן. עם זאת, הירידה בתמותה הייתה דומה הן עבור בוטנים (קטניות, או אגוז טחון) והן עבור אגוזי עץ - אגוזי מלך, אגוזי לוז, שקדים, אגוזי ברזיל, קשיו, מקדמיה, פקאן, פיסטוקים וצנוברים.

מספר מחקרים קודמים מצאו קשר בין הגדלת צריכת האגוזים לבין סיכון נמוך יותר למחלות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2, סרטן המעי הגס, אבני מרה ודלקת חוליות. צריכת אגוזים גבוהה יותר נקשרה גם לירידות ברמות הכולסטרול, לחץ חמצוני, דלקת, שומן ועמידות לאינסולין. כמה מחקרים קטנים קישרו עלייה באגוזים בתזונה להורדת התמותה הכוללת באוכלוסיות ספציפיות. אך אף מחקרי מחקר קודמים לא בדקו בפירוט רב כל כך ברמות שונות של צריכת אגוזים והשפעותיהם על התמותה הכללית באוכלוסייה גדולה שעקבה אחריה למעלה מ 30 שנה.

לצורך המחקר החדש הצליחו המדענים להקיש על מסדי נתונים משני מחקרי תצפית ידועים ומתמשכים האוספים נתונים על תזונה ועל גורמי אורח חיים אחרים ותוצאות בריאות שונות. מחקר הבריאות של האחיות סיפק נתונים על 76,464 נשים בין 1980 ל- 2010, ומחקר המעקב של אנשי מקצוע בתחום הבריאות הניב נתונים על 42,498 גברים משנת 1986 עד 2010. 
המשתתפים במחקרים מילאו שאלוני אוכל מפורטים מדי שנתיים עד ארבע שנים. עם כל שאלון, התבקשו המשתתפים להעריך באיזו תדירות הם צורכים אגוזים בגודל מנה של אונקיה אחת. חבילת בוטנים קטנה טיפוסית ממכונה אוטומטית מכילה אונקיה אחת.

שיטות ניתוח נתונים מתוחכמות שימשו כדי לשלול גורמים אחרים שהיו עשויים להסביר את היתרונות בתמותה. 
לדוגמה, החוקרים מצאו כי אנשים שאכלו יותר אגוזים היו רזים יותר, פחות נוטים לעשן, וסבירות גבוהה יותר להתעמל, משתמשים בתוספי מולטי-ויטמין, צורכים יותר פירות וירקות ושותים יותר אלכוהול. עם זאת, 
ניתוח הצליח לבודד את הקשר בין אגוזים ותמותה ללא תלות בגורמים אחרים אלה.

בכל הניתוחים הללו, ככל שאנשים אכלו יותר אגוזים, כך פחות הסיכוי שהם ימותו במהלך תקופת המעקב של 30 שנה", הסביר יינג באו מבריגהם ובית החולים לנשים, המחבר הראשון של הדו"ח. 
אלה שאכלו אגוזים פחות מפעם בשבוע, הפחיתו את התמותה של 7 אחוזים; פעם בשבוע, ירידה של 11 אחוזים; פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע, ירידה של 13 אחוזים; חמש עד שש פעמים בשבוע, ירידה של 15 אחוזים; ושבע פעמים ויותר בשבוע, ירידה של 20 אחוז בשיעור המוות.

המחברים ציינו כי מחקר גדול זה אינו יכול להוכיח באופן סופי את הסיבה והתוצאה; עם זאת, הממצאים עולים בקנה אחד עם "שפע נתוני תצפיות וקליניים קיימים התומכים ביתרונות בריאותיים של צריכת אגוזים על מחלות כרוניות רבות." למעשה, על סמך מחקרים קודמים, מנהל המזון והתרופות האמריקני הגיע למסקנה בשנת 2003 כי אכילת 28 גרם ליום של מרבית האגוזים "עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב."

המחקר נתמך ע"י מכונים לאומיים לבריאות ומענק מחקר מטעם הקרן הבינלאומית לתזונת העץ של מועצת התזונה העולמית.

אלה שאכלו אגוזים פחות מפעם בשבוע, הפחיתו את התמותה של 7 אחוזים; פעם בשבוע, ירידה של 11 אחוזים; פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע, ירידה של 13 אחוזים; חמש עד שש פעמים בשבוע, ירידה של 15 אחוזים; ושבע פעמים ויותר בשבוע, ירידה של 20 אחוז בשיעור המוות, על פי המחקר.

https://www.nejm.org/search?q=nut+consumption+reduces+risk+of+death&asug=Nut+cumumption+reduces+risk+of+death

כמובן חשוב לציין שלכל אגוז יש את היתרונות הבריאותיים שלו. למשל אגוזי מלך עשורים בחומצות שומן אומגה 3 וויטמין E, לכן חשובים לשמירת הבריאות של המערכת הלב וכלי הדם. 

אגוזי ברזיל עשירים המינרל סלניום החשוב לתפקוד אידאלי של המערכת החיסונית, אנטיאוקסידנט ומסייע בטיהור הגוף מחומרים רעילים, כמו ממתכות כבדות ורעילות, למשל כספית. 

אגוזי פקאן מכילים את הרכיב בטא-סיטוסטרול, שהוא חומר צמחי שיכול להקל על התסמינים של היפרטרופיה של הפרוטסטטה (הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית).
וכו'... וכמובן אם אהבתם את האמור אז שתפו עם החברים שלכם. 


הקשר בצריכת פחמימות ושומן רווי עם מחלות לב וכלי דם, קובי עזרא

מה קשר של צריכת פחמימות ושומן רווי עם מחלות לב וכלי דם ותמותה? (בנשים אוסטרליות).

עדויות סותרות אופפות את ההשפעה של צריכת מאקרו-נוטריינטים בתזונה (שומן, פחמימות וחלבונים) על מחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease או CVD), במיוחד אצל נשים.



הנשים (בגילאי 50-55) גויסו למחקר האורך האוסטרלי - בריאות האישה. 

נשים חולקו לחמישונים לפי צריכת הפחמימות והשומן הרווי שלהן כאחוז מסך צריכת האנרגיה (TEI). 

נקודת הסיום העיקרית הייתה מחלות לב וכלי דם חדש (מחלת לב / שבץ). 

נקודות קצה משניות כללו תמותה מכל הסיבות, לחץ דם גבוה מקרי, השמנת יתר ו/או סוכרת

מודלים של רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית שהוערכו עבור קשרים עם נקודות הקצה הראשוניות והמשניות, עם התאמה למבלבלים.



תוצאות: בסך הכל עקבו אחר 9899 נשים (גיל ממוצע 52.5±1.5 שנים) במשך 15 שנים, עם 1199 תקריות מחלות לב וכלי דם ו-470 מקרי מוות. 

בניתוח רב משתנים, צריכת פחמימות גבוהה יותר הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם (ptrend<0.01), עם הסיכון הנמוך ביותר למחלות לב וכלי דם עבור חמישון 3 (41.0%-44.3% אנרגיה כפחמימה) לעומת חמישון 1 (<37.1% אנרגיה כפחמימה) (OR 0.56, 95% CI 0.35 עד 0.91, p=0.02). 

לא נמצא קשר מובהק בין צריכת פחמימות ותמותה (ptrend=0.69) או בין צריכת שומן רווי למחלות לב וכלי דם (ptrend=0.29) או תמותה (ptrend=0.25). 

שתי צריכת שומן רווי ופחמימות מוגברת היו קשורות באופן הפוך באופן מובהק ליתר לחץ דם, סוכרת והשמנת יתר (טרנד <0.01 עבור כולם).



מסקנות: בנשים אוסטרליות בגיל העמידה, צריכת פחמימות מתונה (41.0%-44.3% מ-TEI) הייתה קשורה לסיכון הנמוך ביותר למחלות לב וכלי דם, ללא השפעה על התמותה הכוללת. 

הגדלת צריכת השומן הרווי לא הייתה קשורה ל-מחלות לב וכלי דם או לתמותה, ובמקום זאת נמצאה בקורלציה עם שיעורים נמוכים יותר של סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה.


מקור: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34509998 

יום חמישי, 12 באוגוסט 2021

טרשת עורקים דלקת, טרשת עורקים תזונה, טרשת עורקים טיפול טבעי, טרשת עורקים...

קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית, על טרשת עורקים כמחלה דלקתית כרונית ונטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם. האם ניתן לצמצם את הנטייה למחלות לב?. 



קרע ברובד טרשת עורקים לא יציבה, היצרות בכלי הדם או חסימה הנגרמת ע"י צבירת טסיות ופקקת גורמים למחלות לב וכלי דם חריפות. דלקת הקשורה לטרשת נפוצה מתווכת ע"י ציטוקינים פרו-דלקתיים, דרכי איתות דלקתיות, שומנים ביו-אקטיביים ומולקולות הדבקה. אחד הטיפולים המוצעים בטרשת עורקים ע"י עיכוב דלקת. 


#טרשתעורקים #מחלותלב #דלקת #קוביעזרא #kobiezra #heartdisease#Articulararteriosclerosis #inflammation

יום שישי, 6 באוגוסט 2021

טרשת עורקים מחלה דלקתית כרונית בכלי הדם, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית היום נדבר על טרשת עורקים מחלה דלקתית כרונית בכלי הדם, על חמצון הכולסטרול ואיך ניתן למנוע זאת ע"י תזונה. 

אתם בטח שואלים למה זה חשוב? היות וכולסטרול מחומצן מחיש יותר את חסימת העורקים דבר שמוביל למחלות לב וכלי דם, כמו התקף לב, אירוע מוחי וכו'.

כמובן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות ואשיב לכם, ואם אתם משוחרי הבריאות והכושר אז הירשמו לערוץ כדי להישאר מעודכנים. 



התפקיד העיקרי של כלי הדם הוא להעביר דם בגופנו, בדומה לצנרת. בגדול כלי הדם נחלקים לעורקים וורידים, המורכבים משלוש שכבות: השכבה הפנימית נקראת אנדותל (intima) שהיא חלקה ומאפשרת זרימת דם אידאלית, האמצעית נקראת מדיה (media) מורכבת משריר חלק שיכול להתרחב ולהוריד את לחץ הדם, או להתכווץ ולהעלות את לחץ הדם, והחיצונית נקראת אדוונטיציה (adventitia) מורכבת מרקמות חיבור. 

טרשת עורקים היא מחלה דלקתית כרונית בכלי הדם הקשורה למתח חמצוני ולתפקוד לקוי של האנדותל. חמצון של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) הוא אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות טרשת עורקים. 

ל- LDL הלא מחומצן יש זיקה נמוכה למקרופאגים, ולכן הם אינם גורם סיכון. עם זאת, הורדת רמות ה- LDL הוא דבר נפוץ להפחתת החמצון והסיכון לאירועים בחולים עם מחלות לב וכלי דם (CVD). 

טרשת עורקים מתחילה בשינויים לא תפקודיים באנדותל הנגרמים ע"י סטרס שעשוי לגרום לאנדותל וטסיות להדבקות, הידבקות של מונוציטים על האנדותל, והתמיינות למקרופאגים דלקתיים, מגבירים את קליטת ה- LDL המחומצן (oxLDL) והופכים לתאי קצף, המחמירים את האיתות הדלקתי. 

התהליך הטרשתי מוגבר ע"י גורמים רבים, כמו: שחרור כימוקינים וציטוקינים דלקתיים, יצירת סוגים של חמצן תגובתי (ROS), גורמי גדילה ושגשוג תאי שריר חלק בכלי הדם. 

תגובה חיסונית ודלקת הם גורמי מפתח להתפתחות וסיבוכים של טרשת עורקים, לכן כל התהליך הטרשתי מהווה יעד לאבחון וטיפול. (1)

אז בשורה התחתונה מומלץ לאכול יותר נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) כמו צריכה מוגברת של פירות וירקות (ורצוי כמובן ללא חומרי הדברה), אך על כך עשיתי כבר סרטון אם תרצו רק תבקשו ובשמחה אתן לכם קישור. כמו גם חומצות שומן חיוניות לרבות אומגה-3, GLA ועוד... 

אתן לכם לדוגמה את אסטקסנטין (Astaxanthin) שהוא קרוטנואיד פיגמנט אדום המצוי באופן טבעי (אדום) בפירות ים, דג סלמון ופורל. 

אסטקסנטין היא כתרכובת ביו-אקטיבית בעלת תפקוד פוטנציאלי במניעת טרשת עורקים. לאסטקסנטין יש מבנה מולקולרי ייחודי שאחראי על פעילויות נוגדות חמצון חזקות וסילוק רדיקלים חופשיים. 

דווח כי האסטקסנטין מעכב חמצון של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) ומגביר את רמות הכולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL) ואדיפונקטין במחקרים קליניים. 

ישנן עדויות המצביעות על כך שאסטקסנטין יכול לפעול במניעת מחלות לב וכלי דם וטרשת עורקים באופן כללי זאת עקב הפוטנציאל שלו בשיפור מצב של סטרס חמצוני, דלקת, חילוף חומרים של השומנים בדם ומטבוליזם של גלוקוז. (2) 

אם אהבתם את האמור, שתפו עם החברים שלכם. 


מקורות

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31354915/ 

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26861359/

מגנזיום תוסף, סוגי מגנזיום, קובי עזרא

יום שלישי, 27 ביולי 2021

מיץ רימונים מפחית לחץ דם גבוה ובריא ללב, קובי עזרא

להלן מחקר שהראה כי מיץ רימונים מפחית לחץ דם גבוה ובריא ללב, קובי עזרא

מיץ רימונים הוא מיץ פירות העשיר בפוליפנולים בעל יכולת נוגדת חמצון גבוהה. 

מספר מחקרים העלו שמיץ רימונים יכול להשפיע על תופעות אנטי-אתרוגניות, נוגדות חמצון, נוגדות יתר לחץ דם ואנטי דלקתיות. עם זאת, היתרונות הפוטנציאליים של הלב של מיץ רימונים ראויים לבדיקה קלינית נוספת. 



כדי לבדוק באופן שיטתי ומטא-אנליזה של ראיות זמינות ממחקרים אקראיים מבוקרי פלצבו (RCT) החוקרים את ההשפעות של צריכת מיץ רימונים ולחץ דם (BP). 

חיפוש ספרות מקיף ב Medline וב Scopus בוצע כדי לזהות מחקרים אקראיים מבוקרי פלצבו מתאימים. מטא-אנליזה של מחקרים מתאימים בוצעה באמצעות מודל השפעות אקראיות הערכת איכות, ניתוח רגישות והערכות הטיה בפרסום נערכו בשיטות סטנדרטיות. 

סינתזת נתונים כמותית מ- 8 מחקרים אקראיים מבוקרי פלצבו הראתה ירידות משמעותיות הן בהבדל הסיסטולי [משוקלל ממוצע (WMD): -4.96mmHg, 95% CI: -7.67 to -2.25, p <0.001) ולחץ דם דיאסטולי (WMD: -2.01mmHg, 95% CI: -3.71 עד -0.31, p = 0.021) לאחר צריכת מיץ רימונים. ההשפעות על SBP נותרו יציבות לניתוחי הרגישות. 

מיץ רימונים הפחית את ה- SBP ללא קשר למשך הזמן (> 12 שבועות: WMD = -4.36mmHg, 95% CI: -7.89 to -0.82, p = 0.016) ו- <12 week: WMD = -5.83 mmHg, 95% CI: -10.05 ל -11.61, p = 0.007) והמינון הנצרך (> 240 סמ"ק: WMD = -3.62 מ"מ כספית, 95% CI: -6.62 עד -0.63, p = 0.018) ו <240 cc: WMD = -11.01 מ"מ כספית, 95% CI: - 17.38 עד -4.65, p = 0.001, מיץ רימונים ליום) ואילו מינונים> 240 סמ"ק סיפקו השפעה משמעותית גבולית בהפחתת DBP. 

המטא-אנליזה הנוכחית מציעה יתרונות עקביים של צריכת מיץ רימונים בויסות והורדת לחץ דם גבוה. עדויות אלה מצביעות על כך שזה עשוי לכלול את מיץ הפירות הזה בתזונה בריאה ללב.


מקורPharmacol Res . 2017 Jan;115:149-161. doi: 10.1016/j.phrs.2016.11.018. Epub 2016 Nov 23. 


יום שלישי, 20 ביולי 2021

מחלות לב וכלי דם וקקאו קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית היום אספר לכם על הקקאו והשפעתו על פרופיל השומנים בדם ונגזר מכך על הנטייה לעלייה לחלות במחלות לב וכלי דם. אז האם צריכת קקאו עשויה לשפר את רמות השומנים הדם? 



כמובן שהנכם מוזמנים לשתף את החברים ולהירשם לערוץ כדי להישאר מעודכנים. 

מחלות לב וכלי דם (Cardiovascular disease או בקיצור: CVD) ממשיכות להיות הגורם העיקרי למוות ברחבי העולם, כאשר דיסליפידמיה (רמות שומנים גבוהים בדם) היא יעד עיקרי ידוע וגורם סיכון. 

מחקרים תצפיתיים רבים מצאו כי הסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה קשור באופן הפוך לרמות בסרום של HDL-כולסטרול עם ובלי מחלות לב וכלי דם. 
לפיכך, נוצרה הסכמה בעשורים האחרונים שרמות נמוכות של HDL-כולסטרול בסרום יכולות לשמש סמן לסיכון לתופעות לוואי ואילו ריכוזים מוגברים של HDL יכולים להיחשב כמגנים על הלב וכלי הדם.



מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שצריכה קבועה של מוצרים המכילים קקאו עשויה להעניק הגנה על מערכת הלב וכלי הדם, ולהפחית את הסיכון למחלות לב כליליות (Coronary heart disease או בקיצור: CHD). 

אז להלן מחקר שמטרתו הייתה להעריך את ההשפעות של צריכת קקאו כרונית על פרופיל השומנים בדם, חלקיקי ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה המחומצן (oxidized-LDL) וריכוזי ויטמינים נוגדי חמצון בפלזמה בחולים המצויים בסיכון גבוה.


היו 42 מתנדבים בסיכון גבוה (19 גברים ו-23 נשים, בגיל ממוצע 69.7 ± 11.5 שנים) נכללו בניסוי אקראי, האכלה מוצלבת. 

כולם קיבלו 40 גרם אבקת קקאו עם 500 מ"ל חלב ליום (C + M) או רק 500 מ"ל ליום חלב דל שומן (M) למשך 4 שבועות בסדר אקראי. 

לפני כל תקופת התערבות ואחריה נמדדו ריכוזי ויטמין נוגדי חמצון בפלזמה, LDL מחומצן (oxLDL), וכן מטבוליטים פוליפנולים של קקאו בשתן שמקורם בשלב II ובמטבוליזם מיקרוביאלי. 

בהשוואה ל- M, התערבות C + M מגדילה את ה- HDLc [2.67 מ"ג / ד"ל (רווחי סמך 95%, CI, 0.58-4.73; P = 0.008)] ומורידה את רמות ה- oxLDL [-12.3 U / L (CI, -19.3 ל -5.2 ; P = 0.001)]. 

לא נצפו שינויים בין קבוצות התערבות בוויטמינים B1, B6, B12, C ו- E, או בריכוזי חומצה פולית. 

בנוסף, הנבדקים שהראו תוספות גבוהות יותר במטבוליטים של פוליפנולים שבקקאו  המופרש בשתן, הראו עלייה משמעותית ב- HDL-כולסטרול וירידות משמעותיות ברמות oxLDL (P <0.05; כולם).


מסקנות המחקר היו שצריכת הקקאו עם חלב מווסתת את פרופיל השומנים אצל נבדקים בסיכון גבוה למחלות לב כליליות. 

בנוסף, הקשר שנצפה בין הפרשה בשתן של מטבוליטים פוליפנולים המצויים בקקאו לבין רמות HDLc בפלזמה ורמות oxLDL מצביע על פעילות מועילה של הפוליפנולים שבקקאו בחילוף החומרים של השומנים בדם.


https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S093947531100038X