קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית, על טרשת עורקים כמחלה דלקתית כרונית ונטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם. האם ניתן לצמצם את הנטייה למחלות לב?.
קרע ברובד טרשת עורקים לא יציבה, היצרות בכלי הדם או חסימה הנגרמת ע"י צבירת טסיות ופקקת גורמים למחלות לב וכלי דם חריפות. דלקת הקשורה לטרשת נפוצה מתווכת ע"י ציטוקינים פרו-דלקתיים, דרכי איתות דלקתיות, שומנים ביו-אקטיביים ומולקולות הדבקה. אחד הטיפולים המוצעים בטרשת עורקים ע"י עיכוב דלקת.
שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית היום נדבר על טרשת עורקים מחלה דלקתית כרונית בכלי הדם, על חמצון הכולסטרול ואיך ניתן למנוע זאת ע"י תזונה.
אתם בטח שואלים למה זה חשוב? היות וכולסטרול מחומצן מחיש יותר את חסימת העורקים דבר שמוביל למחלות לב וכלי דם, כמו התקף לב, אירוע מוחי וכו'.
כמובן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות ואשיב לכם, ואם אתם משוחרי הבריאות והכושר אז הירשמו לערוץ כדי להישאר מעודכנים.
התפקיד העיקרי של כלי הדם הוא להעביר דם בגופנו, בדומה לצנרת. בגדול כלי הדם נחלקים לעורקים וורידים, המורכבים משלוש שכבות: השכבה הפנימית נקראת אנדותל (intima) שהיא חלקה ומאפשרת זרימת דם אידאלית, האמצעית נקראת מדיה (media) מורכבת משריר חלק שיכול להתרחב ולהוריד את לחץ הדם, או להתכווץ ולהעלות את לחץ הדם, והחיצונית נקראת אדוונטיציה (adventitia) מורכבת מרקמות חיבור.
טרשת עורקים היא מחלה דלקתית כרונית בכלי הדם הקשורה למתח חמצוני ולתפקוד לקוי של האנדותל. חמצון של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) הוא אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות טרשת עורקים.
ל- LDL הלא מחומצן יש זיקה נמוכה למקרופאגים, ולכן הם אינם גורם סיכון. עם זאת, הורדת רמות ה- LDL הוא דבר נפוץ להפחתת החמצון והסיכון לאירועים בחולים עם מחלות לב וכלי דם (CVD).
טרשת עורקים מתחילה בשינויים לא תפקודיים באנדותל הנגרמים ע"י סטרס שעשוי לגרום לאנדותל וטסיות להדבקות, הידבקות של מונוציטים על האנדותל, והתמיינות למקרופאגים דלקתיים, מגבירים את קליטת ה- LDL המחומצן (oxLDL) והופכים לתאי קצף, המחמירים את האיתות הדלקתי.
התהליך הטרשתי מוגבר ע"י גורמים רבים, כמו: שחרור כימוקינים וציטוקינים דלקתיים, יצירת סוגים של חמצן תגובתי (ROS), גורמי גדילה ושגשוג תאי שריר חלק בכלי הדם.
תגובה חיסונית ודלקת הם גורמי מפתח להתפתחות וסיבוכים של טרשת עורקים, לכן כל התהליך הטרשתי מהווה יעד לאבחון וטיפול. (1)
אז בשורה התחתונה מומלץ לאכול יותר נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) כמו צריכה מוגברת של פירות וירקות (ורצוי כמובן ללא חומרי הדברה), אך על כך עשיתי כבר סרטון אם תרצו רק תבקשו ובשמחה אתן לכם קישור. כמו גם חומצות שומן חיוניות לרבות אומגה-3, GLA ועוד...
אתן לכם לדוגמה את אסטקסנטין (Astaxanthin) שהוא קרוטנואיד פיגמנטאדום המצוי באופן טבעי (אדום) בפירות ים, דג סלמון ופורל.
אסטקסנטין היא כתרכובת ביו-אקטיבית בעלת תפקוד פוטנציאלי במניעת טרשת עורקים. לאסטקסנטין יש מבנה מולקולרי ייחודי שאחראי על פעילויות נוגדות חמצון חזקות וסילוק רדיקלים חופשיים.
דווח כי האסטקסנטין מעכב חמצון של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) ומגביר את רמות הכולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL) ואדיפונקטין במחקרים קליניים.
ישנן עדויות המצביעות על כך שאסטקסנטין יכול לפעול במניעת מחלות לב וכלי דם וטרשת עורקים באופן כללי זאת עקב הפוטנציאל שלו בשיפור מצב של סטרס חמצוני, דלקת, חילוף חומרים של השומנים בדם ומטבוליזם של גלוקוז. (2)
להלן מחקר שהראה כי מיץ רימונים מפחית לחץ דם גבוה ובריא ללב, קובי עזרא
מיץ רימונים הוא מיץ פירות העשיר בפוליפנולים בעל יכולת נוגדת חמצון גבוהה.
מספר מחקרים העלו שמיץ רימונים יכול להשפיע על תופעות אנטי-אתרוגניות, נוגדות חמצון, נוגדות יתר לחץ דם ואנטי דלקתיות. עם זאת, היתרונות הפוטנציאליים של הלב של מיץ רימונים ראויים לבדיקה קלינית נוספת.
כדי לבדוק באופן שיטתי ומטא-אנליזה של ראיות זמינות ממחקרים אקראיים מבוקרי פלצבו (RCT) החוקרים את ההשפעות של צריכת מיץ רימונים ולחץ דם (BP).
חיפוש ספרות מקיף ב Medline וב Scopus בוצע כדי לזהות מחקרים אקראיים מבוקרי פלצבו מתאימים. מטא-אנליזה של מחקרים מתאימים בוצעה באמצעות מודל השפעות אקראיות הערכת איכות, ניתוח רגישות והערכות הטיה בפרסום נערכו בשיטות סטנדרטיות.
סינתזת נתונים כמותית מ- 8 מחקרים אקראיים מבוקרי פלצבו הראתה ירידות משמעותיות הן בהבדל הסיסטולי [משוקלל ממוצע (WMD): -4.96mmHg, 95% CI: -7.67 to -2.25, p <0.001) ולחץ דם דיאסטולי (WMD: -2.01mmHg, 95% CI: -3.71 עד -0.31, p = 0.021) לאחר צריכת מיץ רימונים. ההשפעות על SBP נותרו יציבות לניתוחי הרגישות.
מיץ רימונים הפחית את ה- SBP ללא קשר למשך הזמן (> 12 שבועות: WMD = -4.36mmHg, 95% CI: -7.89 to -0.82, p = 0.016) ו- <12 week: WMD = -5.83 mmHg, 95% CI: -10.05 ל -11.61, p = 0.007) והמינון הנצרך (> 240 סמ"ק: WMD = -3.62 מ"מ כספית, 95% CI: -6.62 עד -0.63, p = 0.018) ו <240 cc: WMD = -11.01 מ"מ כספית, 95% CI: - 17.38 עד -4.65, p = 0.001, מיץ רימונים ליום) ואילו מינונים> 240 סמ"ק סיפקו השפעה משמעותית גבולית בהפחתת DBP.
המטא-אנליזה הנוכחית מציעה יתרונות עקביים של צריכת מיץ רימונים בויסות והורדת לחץ דם גבוה. עדויות אלה מצביעות על כך שזה עשוי לכלול את מיץ הפירות הזה בתזונה בריאה ללב.
מקור: Pharmacol Res . 2017 Jan;115:149-161. doi: 10.1016/j.phrs.2016.11.018. Epub 2016 Nov 23.
שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית היום אספר לכם על הקקאו והשפעתו על פרופיל השומנים בדם ונגזר מכך על הנטייה לעלייה לחלות במחלות לב וכלי דם. אז האם צריכת קקאו עשויה לשפר את רמות השומנים הדם?
כמובן שהנכם מוזמנים לשתף את החברים ולהירשם לערוץ כדי להישאר מעודכנים.
מחלות לב וכלי דם (Cardiovascular disease או בקיצור: CVD) ממשיכות להיות הגורם העיקרי למוות ברחבי העולם, כאשר דיסליפידמיה (רמות שומנים גבוהים בדם) היא יעד עיקרי ידוע וגורם סיכון.
מחקרים תצפיתיים רבים מצאו כי הסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה קשור באופן הפוך לרמות בסרום של HDL-כולסטרול עם ובלי מחלות לב וכלי דם.
לפיכך, נוצרה הסכמה בעשורים האחרונים שרמות נמוכות של HDL-כולסטרול בסרום יכולות לשמש סמן לסיכון לתופעות לוואי ואילו ריכוזים מוגברים של HDL יכולים להיחשב כמגנים על הלב וכלי הדם.
מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שצריכה קבועה של מוצרים המכילים קקאו עשויה להעניק הגנה על מערכת הלב וכלי הדם, ולהפחית את הסיכון למחלות לב כליליות (Coronary heart disease או בקיצור: CHD). אז להלן מחקר שמטרתו הייתה להעריך את ההשפעות של צריכת קקאו כרונית על פרופיל השומנים בדם, חלקיקי ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה המחומצן (oxidized-LDL) וריכוזי ויטמיניםנוגדי חמצון בפלזמה בחולים המצויים בסיכון גבוה.
היו 42 מתנדבים בסיכון גבוה (19 גברים ו-23 נשים, בגיל ממוצע 69.7 ± 11.5 שנים) נכללו בניסוי אקראי, האכלה מוצלבת.
כולם קיבלו 40 גרם אבקת קקאו עם 500 מ"ל חלב ליום (C + M) או רק 500 מ"ל ליום חלב דל שומן (M) למשך 4 שבועות בסדר אקראי.
לפני כל תקופת התערבות ואחריה נמדדו ריכוזי ויטמין נוגדי חמצון בפלזמה, LDL מחומצן (oxLDL), וכן מטבוליטים פוליפנולים של קקאו בשתן שמקורם בשלב II ובמטבוליזם מיקרוביאלי.
בהשוואה ל- M, התערבות C + M מגדילה את ה- HDLc [2.67 מ"ג / ד"ל (רווחי סמך 95%, CI, 0.58-4.73; P = 0.008)] ומורידה את רמות ה- oxLDL [-12.3 U / L (CI, -19.3 ל -5.2 ; P = 0.001)].
לא נצפו שינויים בין קבוצות התערבות בוויטמינים B1, B6, B12, C ו- E, או בריכוזי חומצה פולית.
בנוסף, הנבדקים שהראו תוספות גבוהות יותר במטבוליטים של פוליפנולים שבקקאו המופרש בשתן, הראו עלייה משמעותית ב- HDL-כולסטרול וירידות משמעותיות ברמות oxLDL (P <0.05; כולם).
מסקנות המחקר היו שצריכת הקקאו עם חלב מווסתת את פרופיל השומנים אצל נבדקים בסיכון גבוה למחלות לב כליליות.
בנוסף, הקשר שנצפה בין הפרשה בשתן של מטבוליטים פוליפנולים המצויים בקקאו לבין רמות HDLc בפלזמה ורמות oxLDL מצביע על פעילות מועילה של הפוליפנולים שבקקאו בחילוף החומרים של השומנים בדם.
שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה
נטורופטית, היום אספר לכם על חומצה סליצילית או בשם הידוע יותר האספירין כתרופה
ועל האספירין הטבעי שמצוי במזונות השונים. מהם ההשפעות החיוביות של האספירין? ומהן
תופעות הלוואי של האספירין? והאם ניתן להימנע מתופעות הלוואי ולקבל רק את ההשפעות
החיוביות שלו?
כמובן
שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים שלאול אותי כאן בתגובות למטה ובשמחה אשיב לכם, כמו
כן אתם מוזמנים לשתף את הסרטון עם החברים שלכם.
אספירין היא תרופה המופקת מגזע עץ
הערבה, הרכיב הפעיל בתרופה הוא האלקלואיד חומצה סליצילית. חומצה סליצילית היא
למעשה חומצה אורגנית פשוטה המשמשת כאחד ההורמונים הצמחיים החשובים ביותר, וכן בעלת
שימושים רבים גם לבני האדם.
בתרופה משמשת כיום בעולם הרפואה לטיפול
בכאבים, להורדת חום ומצבי דלקת. אף גם למניעת קרישי דם וכך צמצום הנטייה לפתח התקףלב ואירוע מוחי.
בנוסף יש לומר שישנם מחקרים שהראו כי
האספירין עשוי לצמצם את הנטייה לסרטן, זאת עקב דיכוי פרוסטגלנדינים היוצרים דלקת.
אך באותה נשימה יש לומר שלתרופה
אספירין (או בשמות המסחריים קרטיה, מיקרופירין, טבעפירין, אספירין קרדיו
וכו') עשויות להיות גם תופעות לוואי רציניות.
תופעות לוואי של אספירין
תופעות הלוואי של האספירין עשויות להיות פגיעה בריריות מערכת העיכול ועד כדי כיבה (פצע) בקיבה,
דימום מוגבר ועד כדי דימום מוחי, במינונים גבוהים עשויה לגרום למוות.
בנוסף עשויות להתרחש בחילות והקאות,
כאבי בטן, שלשול, צרבת (עקב ה-PH
החומצי של התרופה), דמם, כיבים, דלקת במערכת העיכול, איבוד דם ממערכת העיכול.
ירידה בלחץ הדם, דלקת רירית האף, תגובות עוריות.
במצבים נדיר מאוד: פגיעה בתפקוד הכליות, היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכרת בדם), עוררות
התקף גאוט (כאבי פרקים). בנוסף וכמה אירוני גם כאבי ראש, סחרחורת, בלבול, ירידה
ביכולת השמיעה, ואפילו טינטון, המוליזה (התפרקות תאי הדם האדומים) ומצבים של
דימומים.
תחליף אספירין טבעי?
יש לציין שניתן לקבל את החומצה
הסליצילית לא רק מגזע עץ הערבה, אלא דם מאכילת מזונות שונים, כמו: אכילת יותר
פירות וירקות, וזאת כמובן ללא כל תופעות הלוואי של התרופה אספירין.
ואם אתם שואלים איך הדבר אפשרי?
אז ניתן להסביר זאת כך שהתרופה אספירין מכיל את האלקלואיד חומצה סליצילית בלבד,
לעומת זאת הפירות והירקות מכילים רכיבים רבים, שחלקם מונעים את תופעות הלוואי, אך
שלמעשה ניתן לקבל את התופעות החיוביות של החומצה הסליצילית (אספירין) ללא תופעות
לוואי שליליות.
באילו מזונות יש אספירין?
אז נשאלת השאלה באילו מזונות ניתן
למצוא את החומצה הסליצילית? פירות וירקות כמובן, לרבות תבלינים כמו אבקת
צ'ילי, פפריקה וכורכום עשירים בחומצה סליצילית.
פירות כמו משמשים, אוכמניות, אוכמניות,
מלון, תמרים, גויאבה וצימוקים מכילים כמויות ניכרות של חומצה סליצילית. תפוחי עץ,
אבוקדו טרי, דובדבנים, ענבים אדומים, מנדרינה טרייה מכילים כמויות גבוהות של חומצה
סליצילית.
למעשה כפית אבקת התבלין כמון טחון
עשויה להיות שוות ערך לכדור של קרטיה או מקרופרין (75 - 100 מ"ג). המשמשות
אנשים רבים לטיפול במניעת קריש-דם וכך צמצום הנטייה להתקפי לב ואירועים מוחיים.
ערכים הגבוהים מחצי מ"ג לכל 100
גרם מזון, הם: אבקת קארי, שמיר יבש, אורגנו, רוזמרין, טימין וחרדל.
על פי Food-Info.net,
ירקות עם תכולת חומצה סליצילית הגדולה מ- 5 מ"ג לכל 100 גרם מזון הם:
שמפיניון, פלפל ירוק, זיתים, פטריות, עגבנייה, צנון ועולש. ירקות אחרים העשירים
בסליצילטים כוללים אספסת, ברוקולי, מלפפון, שעועית, תרד ובטטה. אגוזים כמו שקדים,
בוטנים, צנוברים, אגוזי מקדמיה ופיסטוקים הם בעלי תכולת חומצה סליצילית הגבוה מחצי
מ"ג לכל 100 גרם מזון.
כמו גם נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של
חומצה סליצילית בפירות וירקות ארגניים בהשוואה לגידולים רגילים, בנוסף למזונות
מלאים ישנה תכולה גבוה יותר של חומצה סליצילית. כמו לשמל ההשוואה בין נזונות המכילים
קמח לבן לעומת קמח מלא.
על פי ה- "Proceedings
of Nutrition", מרקים העשויים מפירות וירקות שגדלו
אורגנית מכילים כמויות גבוהות יותר של חומצה סליצילית בהשוואה למוצרים שטופלו
בהדברה.
שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אשאל אתכם שאלה: מה יותר מזיק לעורקי הלב, שומן רווי או סוכר?, הקשר למחלות לב כליליות, להלן מחקר שבדק את הנושא.
כשהמטרה היא לצמצם את הנטייה לפתח מחלות לב וכלי דם ההנחיות התזונתיות ממשיכות להמליץ על הגבלת צריכת שומנים רוויים. המלצה זו נובעת במידה רבה מהתצפית כי שומנים רוויים יכולים להעלות את רמות הכולסטרול הכללי בסרום (total cholesterol), ובכך להגדיל את הסיכון למחלת לב כלילית טרשת עורקים (coronary heart disease).
עם זאת, רמת הטוטל כולסטרול קשורה רק במידה מועטה למחלת לב קורונרית וטרשת עורקים, חשוב יותר מהרמה הכוללת של כולסטרול בדם היא כנראה מספר וגודל של חלקיקי ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) המכילים אותו.
באשר לשומנים רוויים, שומנים אלה הם סוג מגוון של תרכובות; לשומנים שונים עשויה להיות השפעה שונה על LDL ועל סיכון רחב יותר למחלת לב כלילית בהתבסס על חומצות השומן הרוויות הספציפיות (SFA) שהם מכילים.
חשוב לציין, עם זאת, אנשים אוכלים מזון, ולא חומצות שומן מבודדות. מקורות מזון מסוימים של SFA עשויים להוות שום סיכון למחלת לב כלילית ואולי אף להגן עליהם.
עצות להפחתת שומן רווי בתזונה ללא התחשבות בניואנסים לגבי LDL, SFA או מקורות תזונתיים עשויות להגדיל את הסיכון של אנשים ללקות במחלת לב כלילית.
כאשר מוחלפים שומנים רוויים בפחמימות מזוקקות, ובמיוחד בתוספת סוכרים (כמו סוכרוז או סירופ תירס עתיר פרוקטוז), התוצאה הסופית אינה חיובית לבריאות הלב.
למעשה החלפה שכזאת מובילה לשינויים ב- LDL, ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL) וטריגליצרידים העלולים להגביר את הסיכון למחלת לב קורונרית.
בנוסף, דיאטות עתירות סוכר עשויות לגרום להפרעות רבות אחרות הקשורות לסיכון מוגבר למחלת לב קורונרית, לרבות רמות גבוהות של גלוקוז, אינסולין וחומצת שתן, בעיות בסבילות לגלוקוז, עמידות להורמונים אינסולין ולפטין, מחלת כבד שומנית לא אלכוהולית ותפקוד טסיות שונה.
נמצא כי תזונה עשירה בסוכרים גורמת לסיכון מוגבר פי- 3 למוות עקב מחלות לב וכלי דם, אך סוכרים, כמו שומנים רוויים, הם סוג שונה של תרכובות. החד-סוכר, הפרוקטוז והממתיקים המכילים פרוקטוז (למשל סוכרוז) מייצרים דרגות גבוהות יותר של הפרעות מטבוליות בהשוואה לגלוקוז (מבודד כמונומר, או בשרשראות כעמילן) ועשוי להוות סיכון גבוה יותר למחלת לב קורונרית.
מאמר זה סקר את הראיות שקושרות שומנים רוויים וסוכרים למחלת לב קורונרית, והגיע למסקנה שהאחרון מהווה יותר בעיה מאשר הראשון, כלומר שסוכרים מתועשים מזיקים יותר ללב בהשוואה לשומנים רווים.
ההנחיות התזונתיות צריכות להעביר את המיקוד מהפחתת שומן רווי, והחלפת שומן רווי בפחמימות, במיוחד כאשר מזוקקים פחמימות אלה.
כדי להפחית את הנטייה למחלת לב קורונרית, ההנחיות צריכות להתמקד במיוחד בהפחתת צריכת סוכרים מרוכזים, במיוחד הסוכרים המכילים פרוקטוז כמו סוכרוז וסירופ תירס עתיר פרוקטוז בצורת מזון ומשקאות מעובדים במיוחד.
מה מזיק יותר ללב שומנים רווים או סוכרים? מומחים טוענים כי האמונה שדיאטות עתירות שומן אינן רעות לעורקים מבוססת על פרשנות לקויה של מחקרים מדעיים והובילה לכך שמיליונים היו 'תרופות יתר' לתרופות סטטינים. מספר מדינות מערביות, כמו שבדיה, מאמצות כעת הנחיות תזונה המעודדות מזונות עשירים בשומן אך דלים בפחמימות.
לחץ דם גבוה טיפול טבעי, קובי עזרא, האם יש ללחץ דם גבוה תסמינים?, יתר לחץ דם מזה?, יתר לחץ דם תזונה, יתר לחץ דם טיפול טבעי - מה לאכול? מהם גורמי הסיכון ללחץ דם גבוה?, האם ישנה נטייה משפחתית ליתר לחץ דם?, איך להוריד לחץ דם גבוה?.
אם אובחנתם כסובלים מלחץ דם גבוה, אתם עשויים להיות מודאגים מנטילת תרופות בכדי להוריד את מספרכם.
סגנון חיים ממלא תפקיד חשוב בטיפול בלחץ הדם הגבוה שלך. אם אתם שולטים בהצלחה בלחץ הדם שלכם עם אורח חיים בריא, אתה עלול להימנע, לעכב או להפחית את הצורך בתרופות.
להלן שינויים באורח החיים שתוכל לבצע בכדי להוריד את לחץ הדם ולשמור עליו.
לאבד קילוגרמים מיותרים ולראות את קו המותניים שלך
לחץ הדם עולה לעתים קרובות ככל שעולה המשקל. עודף משקל יכול לגרום לשיבוש נשימה בזמן השינה (דום נשימה בשינה), מה שמעלה עוד יותר את לחץ הדם שלך.
ירידה במשקל היא אחד השינויים היעילים ביותר באורח החיים לשליטה על לחץ הדם. ירידה אפילו בכמות קטנה של משקל אם אתם סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר יכולה לסייע בהפחתת לחץ הדם. באופן כללי, אתה עשוי להפחית את לחץ הדם בכמילימטר אחד של כספית (מ"מ כספית) בכל קילוגרם (כ -2.2 ק"ג) של משקל שאתה מוריד.
מלבד השלכת קילוגרמים, בדרך כלל עליכם לפקוח גם על קו המותניים. נשיאת משקל רב מדי על המותניים עלולה להעמיד אותך בסיכון גבוה יותר ליתר לחץ דם.
גברים נמצאים בסיכון אם מדידת המותניים שלהם גדולה מ- 102 ס"מ.
נשים נמצאות בסיכון אם מדידת המותניים שלהן גדולה מ- 89 ס"מ.
מספרים אלה משתנים בין קבוצות אתניות. שאל את הרופא לגבי מדידת מותניים בריאה עבורך.
אימונים בקביעות
פעילות גופנית סדירה - כמו 150 דקות בשבוע, או כ- 30 דקות ברוב ימות השבוע - יכולה להוריד את לחץ הדם שלך בכ- 5 עד 8 מ"מ כספית אם יש לך לחץ דם גבוה. חשוב להיות עקביים מכיוון שאם תפסיק להתאמן, לחץ הדם שלך יכול לעלות שוב.
אם יש לך לחץ דם מוגבר, פעילות גופנית יכולה לעזור לך להימנע מהתפתחות יתר לחץ דם. אם כבר יש לך יתר לחץ דם, פעילות גופנית קבועה יכולה להוריד את לחץ הדם שלך לרמות בטוחות יותר.
כמה דוגמאות לאימון אירובי שאתה יכול לנסות להוריד את לחץ הדם כוללות הליכה, ריצה קלה, רכיבה על אופניים, שחייה או ריקודים. אתה יכול גם לנסות אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה, הכוללים פרצי פעילות אינטנסיביים קצרים לסירוגין עם תקופות התאוששות עוקבות של פעילות קלה יותר. אימון כוח יכול גם לעזור להפחית את לחץ הדם. שאפו לכלול תרגילי אימוני כוח לפחות יומיים בשבוע. שוחח עם הרופא שלך לגבי פיתוח תוכנית אימונים.
לאכול תזונה בריאה
אכילת תזונה עשירה בדגנים מלאים, בפירות, בירקות ובמוצרי חלב דלי שומן ובקמצנות על שומן רווי וכולסטרול יכולה להוריד את לחץ הדם שלך עד 11 מ"מ כספית אם יש לך לחץ דם גבוה. תוכנית אכילה זו ידועה בשם דיאטות הגישות להפסקת יתר לחץ דם (DASH).
ערכו יומן אוכל. רישום מה שאתם אוכלים, אפילו למשך שבוע בלבד, יכול לשפוך אור מפתיע על הרגלי האכילה האמיתיים שלכם. עקוב אחר מה שאתה אוכל, כמה, מתי ולמה.
שקול להגביר אשלגן. אשלגן יכול להפחית את השפעות הנתרן על לחץ הדם. המקור הטוב ביותר לאשלגן הוא מזון, כגון פירות וירקות, ולא תוספי מזון. שוחח עם הרופא שלך על רמת האשלגן המתאימה לך ביותר.
להיות קונה חכם. קרא תוויות מזון כשאתה קונה ויצמד לתוכנית האכילה הבריאה שלך כשאתה אוכל בחוץ.
הפחיתו את הנתרן בתזונה
אפילו ירידה קטנה בנתרן בתזונה יכולה לשפר את בריאות הלב ולהפחית את לחץ הדם בכ- 5 עד 6 מ"מ כספית אם יש לך לחץ דם גבוה.
ההשפעה של צריכת נתרן על לחץ הדם משתנה בין קבוצות אנשים. באופן כללי, הגבילו את הנתרן ל -2,300 מיליגרם (מ"ג) ביום או פחות. עם זאת, צריכת נתרן נמוכה יותר - 1,500 מ"ג ביום או פחות - היא אידיאלית עבור מרבית המבוגרים.
עדות חדשה לכך שתוספי ויטמין D ושמן דגים עשויים להוריד את הסיכויים למוות וסרטן התקף לב.
נתונים חדשים מתוך קבוצת מטה-אנליזות אישרו את מה שראו החוקרים גם במחקר פרוספקטיבי, אקראי. Kaat Zoetekouw / Stocksy
כעת נראה שלחוקרים יש מושג טוב יותר כיצד תוספי ויטמין D ושמן דגים עשויים להועיל לאנשים.
בספטמבר הציגו מדענים מטא-אנליזות חדשות באסיפה השנתית של האגודה לגיל המעבר בצפון אמריקה (NAMS) בשיקגו והראו כי תוספי ויטמין D נמצאו כמפחיתים את הסיכון למוות מסרטן, ותוספי חומצות שומן מסוג אומגה 3 הפחיתו משמעותית את הסיכויים התקף לב.
המטא-אנליזה של 13 מחקרים שבדקו את ההשפעות של תוספי אומגה 3 על תוצאות הקשורות ללב פורסמה ב-30 בספטמבר בכתב העת Journal of the American Heart Association (JAHA).
התוצאות מגבות תחקיר רחב היקף של כמעט 26,000 משתתפים שפורסם בינואר בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד (New England Journal of Medicine) והגיע למסקנות זהות לזה של מטה-אנליזות.
"נראה שלתוספי תזונה אלה יש יתרונות: לוויטמין D, הפחתת מקרי המוות מסרטן; ולגבי אומגה 3, הפחתת התקפי לב ", אומר המחבר הראשי של המחקר NEJM, ד"ר ג'ואן מנסון, פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה בהרווארד וראש אגף הרפואה המונעת בבית החולים בריגהאם ונשים בבוסטון.
אך מבחינת יחסי התוספים לתוצאות לב וסרטן אחרות, לא נראה שיש בהכרח תועלת, היא אומרת.
כיצד מינון יומי של ויטמין D ושמן דגים עשוי לעזור
הנתונים שפורסמו מוקדם יותר השנה בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד העלו שנטילת תוספת של גרם אחד מדי יום שמן דגים (העשיר בחומצות שומן אומגה 3) נקשרה לירידה של 28 אחוז בהתקפי לב באופן כללי ולסיכון נמוך יותר ב -50% ללב קטלני. התקפות בהשוואה לאלו שנטלו פלצבו במהלך למעלה מחמש השנים בהן לקחו התוספים והמעקב אחר המחקר. שמן דגים לא הוריד את הסיכון לשבץ מוחי או לסרטן.
המשתתפים במחקר שנטלו ויטמין D מדי יום (מנה של 2,000 IU) סבלו מירידה של 25 אחוזים בסיכון למות מסרטן במהלך חמש שנות המחקר בהשוואה לאלו שבניסוי שלא נטלו שום ויטמין D; למרות שנראה כי נטילת תוספי ויטמין D לא השפיעה באופן משמעותי על מספר המשתתפים במחקר שאובחנו כחולי סרטן. (אף אחד מהניסויים לא סבל מסרטן או שהיה לו היסטוריה של סרטן כשהצטרף. ולניתוח זה החוקרים הוציאו מכל מקרי מוות מסרטן שהתרחשו בשנתיים הראשונות כדי להבטיח שהם רושמים שיעורי תמותה מסרטן שיכולים היו להיות מושפע מתוספי ויטמין D רגילים).
עבור ויטמין D ו- OmegA-3 TriaL (VITAL) הגדולות, שהתרחשו במשך 5.3 שנים, ד"ר מנסון ומשתפי הפעולה שלה עקבו אחר 25,871 אנשים שלא היו להם היסטוריה של סרטן, התקף לב, שבץ מוחי או צורות אחרות של לב וכלי דם. כאשר הם הצטרפו למשפט. המשתתפים בניסוי היו בעיקר לבנים (73 אחוז) ולפחות 50 שנים בעת ההרשמה (הגיל הממוצע היה 67), וכללו 13,085 נשים ו-12,786 גברים.
אוכלוסיית המחקר הופרדה לארבע קבוצות - אחת שנטלה מינון יומי של ויטמין D וגם שמן דגים אומגה 3 (6,463), אחת שנטלה ויטמין D ומצב פלצבו עבור שמן דגים (6,464), אחת שנטלה תוסף שמן דגים ופלצבו של ויטמין D (6,470), ותוסף שנטל פלצבו גם לשמן דגים וגם לוויטמין D (6,474).
מטה-אנליזות תומכות ביתרונות פוטנציאליים מסוימים של שמן דגים וויטמין D
מאז שפורסמו הנתונים ממחקר VITAL, ערכו החוקרים מטא-אנליזה של חמישה ניסויים שבדקו מקרי מוות מסרטן בקרב אנשים הנוטלים ויטמין D (המייצגים כ- 80,000 איש בסך הכל), כמו גם ניתוח המטא-אנליזה שפורסם השבוע ובחן תוצאות לב וכלי דם בקרב אלו הנוטלים שמן דגים (המייצגים יותר מ 127,000 איש). שני המטא-אנליזות פורסמו ב- NAMS בשיקגו בחודש שעבר.
"המטה-אנליזות של כל הניסויים האקראיים של אומגה 3 תיעדו כי יש ירידות קטנות בהתקפי לב ובאירועים כליליים כתוצאה מתוספי מזון, אך אין ירידה בשבץ מוחי", אומר מנסון.
"וכשאתה מסתכל על כל הניסויים שנעשו על ויטמין D שהיו גדולים מספיק כדי לכלול את נקודת הסיום של מוות מסרטן, בסך הכל יש ירידה משמעותית במוות מסרטן, אז זה נראה כמו קשר מבטיח", היא מוסיפה.
ד"ר שרה סמאן, קרדיולוגית במרכז לבור סקוט אנד ווייט לגאסי בפלאנו, טקסס, שלא הייתה מעורבת במחקר, אומרת כי יש לגשת לתוצאות של ניתוחי מטה בזהירות.
"הם משלבים מחקרים עם סוגים שונים של אנשים עם מגוון מצבים רפואיים, גישות שונות ואפילו צורות שונות של התוסף", היא אומרת. "עם זאת, הדו"ח מצביע על יתרון פוטנציאלי של תוסף זול וזמין שיש לו חסרון קטן יחסית."
ממצא מעניין מניסוי VITAL היה כי בקרב אוכלוסיית המחקר נראו כי 5,106 אפריקאים אמריקאים קיבלו את התוצאות הדרמטיות ביותר בכל הנוגע להפחתת הסיכון להתקף לב לאחר נטילת תוספי אומגה 3. היו להם שכיחות נמוכה יותר של 77 התקפי לב בהשוואה לקבוצת הביקורת של אנשים שלא נטלו שום תוספי תזונה.
אפריקאים אמריקאים בסך הכל חווים שיעורי מוות גבוהים עקב מחלות לב בהשוואה לבנים וקבוצות אתניות אחרות, על פי קרן הלב. כ- 48 אחוז מהנשים האפרו-אמריקאיות ו-44 אחוז מהגברים האפרו-אמריקאים סובלים ממחלת לב כלשהי.
נדרש מחקר נוסף, אומר מנסון. אך אם מחקרים אחרים מראים כי אפריקאים אמריקאים יכולים ליהנות מתוספי אומגה 3, גישה זו עשויה להיות דרך פוטנציאלית לסייע בהפחתת התקפי לב באוכלוסייה זו. "זו יכולה להיות דרך לצמצם את הפערים הבריאותיים (מבחינת נקודת קצה זו), בכל הנוגע למחלות לב וכלי דם," אומר מנסון.
החוקרים מציינים במחקר JAHA שפורסם השבוע כי הניסויים הקודמים שבדקו תוספי אומגה 3 ובריאות הלב לצורך אותה מטא-אנליזה לא כללו מספיק משתתפים אפרו-אמריקאים כדי להסיק מסקנות לגבי אותה אוכלוסיה ספציפית.
ד"ר סמאן אומר, "נראה כי היה יתרון למשתתפים באפרו-אמריקה, אך חשוב לציין כי מדובר במחקר אחד, והתוצאות יצטרכו להיות מאושרות במחקרים גדולים אחרים כדי להיות בטוחים יותר."
אפשרות נוספת המניעה את השיעור הגבוה של הפחתת סיכון להתקפי לב בניסוי VITAL בקרב אפרו-אמריקאים עשויה להיות שהשכיחות של סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם גבוהה בהרבה אצל אפרו-אמריקאים מאשר אצל אחרים, כלומר באופן דומה, תת-קבוצה זו סובלת מהתקפי לב רבים יותר מלכתחילה. , מסביר ד"ר בנימין הירש, מנהל הקרדיולוגיה המונעת בבית החולים לב הלב של סנדרה אטלס בס במנהסט, ניו יורק. "אם זה המקרה צריך להקניט."
מנסון משער שהתוצאות עם אפרו-אמריקאים עשויות להתייחס לחילוף חומרים ולריאציות גנים הנבדלות בין גזעים ואתניים.
הממצאים מדגישים כי אין מרשם מתאים לכל אחד כשמדובר בתוספים.
ממצא מרכזי נוסף היה שאלה שאכלו פחות דגים הרוויחו יותר מלקיחת תוספי אומגה 3. אלו שאכלו פחות ממנת דגים וחצי בשבוע (שהיה הדג הממוצע במחקר זה) סבלו מהפחתה של 19 אחוזים באירועים קרדיווסקולריים עיקריים, כמו שבץ והתקף לב, וירידה של 40 אחוז בהתקף לב באופן ספציפי. בהשוואה לאלו שלא נטלו תוספים.
"מצאנו שזה מפתיע עם אומגה 3 שיש איתות כה חזק להפחתת התקף לב, והתוצאות השתנו כל כך עם צריכת הדגים", אומר מנסון. "אם אתה מקבל כבר שתי מנות דגים בשבוע, אתה לא מתכוון לראות תועלת ברורה מהתוסף התזונתי."
באופן דומה, ניתוח מדוקדק יותר של הממצא כי ויטמין D הפחית את הסיכון למות מסרטן העלה גם כי תת קבוצות מסוימות נהנו יותר מאחרות. כשבוחנים את אלה הסובלים מהשמנת יתר או סובלים מעודף משקל, נראה כי לא היה שום תועלת מבחינת מניעת מוות מסרטן. "דפוס הממצאים מצביע על איזון מורכב של יתרונות וסיכונים לכל התערבות", מציינים החוקרים במחקר מופשט.
מחקר אחר הטיל ספק בערכם של תוספים אלה. מטא-אנליזה שפורסמה ביולי השנה ב- Annals of Internal Medicine של 277 ניסויים מצאה כי מעט תוספי התזונה הציעו השפעות מגנות מפני מחלות לב. הוא ציין כי היו עדויות לכך שבאוכלוסיות בסיכון גבוה תוספי חומצות שומן מסוג אומגה 3 אכן סייעו בהגנה מפני התקף לב.
מבט מקיף על הממצאים (ועל ראיות קיימות אחרות) מראה שאין תשובה מתאימה לכל כשמדובר בנטילת תוספים, אומר מנסון. הנתונים מצביעים על כך שמי שמרוויח מנטילת ויטמין D או תוספי שמן דגים, מה היתרונות ומה הסיכונים, שונה בתתי קבוצות משנה שונות של אנשים.
"המחקר מצביע על הצורך במחקר נוסף כדי לקבוע אילו אנשים עשויים להפיק תועלת נטו מתוספים אלה", אומר מנסון.
אז, להשלים או לא? ישנם יתרונות אפשריים, אך אל תגזימו...
האם המחקר מציע לך לשנות את הרגליך בכל הנוגע לנטילת תוספי מזון או לא? מנסון מייעץ שכשמדובר בתוספי תזונה, יותר אינו בהכרח טוב יותר, ולעתים קרובות זה גרוע יותר. "לא ראינו [תופעות לוואי] שליליות, אך מגה-מינון על תוספים אלה עלול להיות בסיכון," היא אומרת.
המכון הלאומי לסרטן מזהיר כי צריכה מוגזמת של כל חומר מזין עלולה להיות רעילה. יותר מדי ויטמין D יכול להזיק מכיוון שהוא מעלה את רמות הסידן, מה שעלול להוביל לסידן (משקעים של מלחי סידן בכליות, בלב או בריאות) ולהיפרקלצמיה (רמות גבוהות של סידן בדם).
"באופן כללי ויטמין D או שמן דגים אינם מזיקים מדי", מסביר ד"ר הירש. "אבל אני לא רוצה שאנשים יתעוורו מרעיון שויטמין D ושמן דגים יצילו את היום."
עבור אלו הנוטלים תוספי ויטמין D או שמן דגים במינונים מתונים, המחקר מציע שהם עשויים לרצות להמשיך בכך, על פי מנסון.
הירש מציין כי היתרונות של ויטמין D אינם ברורים בחקירה זו. (שימו לב כי הנתונים הנוכחיים לא מצאו ירידה בשכיחות הסרטן בקרב הנוטלים תוספי ויטמין D; הנתונים מצאו ירידה במקרי המוות מסרטן בקרב אלו שנטלו ויטמין D שאובחנו לאחר מכן כחולי סרטן בהשוואה לאלו שלא לקחו תוספי תזונה).
אך נטילת תוספי אומגה 3 עשויה לשפר את בריאות הלב, במיוחד בקרב אפרו-אמריקאים, שהגיעו לתוצאות כה דרמטיות במחקר זה, אומר הירש.
"עבור אפרו-אמריקאים שבריאים בסך הכל, הגדלת צריכת תוספי אומגה 3 עשויה להיות כדאית ומגינה," אומר הירש. "אין שום נזק ואולי אף תועלת גדולה."
חשוב לזכור כשאתה מדבר על אילו צעדים אתה יכול לנקוט כדי להפחית תוצאות בריאותיות לא רצויות, כמו התקף לב ומוות מסרטן, כדי להתמקד בצעדים שכבר הוכחו כמביאים לשינוי גדול, אומר הירש.
"לפני שאנשים נתלים בנטילת תוספי תזונה כדרך להוכיח שהם מצליחים טוב, הם באמת צריכים להתמקד רק בשיפורים באורח החיים, כמו פעילות גופנית באופן קבוע ואכילה בריאה. אחרת הם מפספסים את התמונה הגדולה ", אומר הירש.
מנסון ומשתפי הפעולה שלה מצפים להמשיך במעקב ארוך טווח אחר אוכלוסיית המחקר ולבדוק עוד יותר גורמים גנטיים וסמנים ביולוגיים שעשויים לחזות תוצאות בריאות כדי שיוכלו לזהות טוב יותר את אלה שעלולים להפיק תועלת מתוספים.
אכילת אגוזי מלך או נטילת שמן אגוזים במהלך הארוחות או אחריהן יכולה לסייע בוויסות מטבוליזם בריא של כולסטרול ובהגנה מפני מחלות לב וכלי דם.
חדשות טבעיות: אכילת קומץ אגוזי מלך או נטילת כמה אונקיות של שמן אגוזים במהלך הארוחות או אחריהן יכולה לסייע בוויסות מטבוליזם בריא של כולסטרול ובהגנה מפני מחלות לב וכלי דם. אלה ממצאים של מחקר חדש שנערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה (Pennsylvania State University), שמצאו כי מרכיב השמן באגוזי מלך יעיל במיוחד לקידום בריאות טובה בכלי הדם.
בניסוי קטן, מבוקר אקראי, שכלל 15 משתתפים עם רמות גבוהות של כולסטרול בדם, פרופסור פני קריס-אתרטון ועמיתיה ניהלו אחד מארבעה טיפולים מבוססי אגוזים להשוואת תוצאות. טיפולים אלו כללו 85 גרם אגוזי מלך שלמים, כשלושה גרם קליפות אגוזים, 34 גרם אגוזי קלופים, או 51 גרם שמן אגוזים.
החוקרים העריכו את התגובות הביוכימיות והפיזיולוגיות של כל משתתף שנטל אחד מהטיפולים גם לפני מתן, ושוב לאחר 30 דקות, שעה, שעתיים, ארבע שעות ושש שעות לאחר מתן הטיפול.
הממצאים, שפורסמו ברשת בכתב העת Journal of Nutrition לפני פרסום המהדורה המודפסת של כתב העת, ממחישים כי לא רק אגוזי מלך ושמן אגוזים מסייעים לקידום תחבורה בריאה ומטבוליזם של כולסטרול בגוף, אלא שהם גם מגבירים את הרמות של ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה, או מה שמכונה: כולסטרול "טוב".
המחקר הראה שהשמן שנמצא באגוזים יכול לשמור על תפקוד כלי הדם לאחר הארוחה, דבר חשוב מאוד בהתחשב בכך שלעתים קרובות נפגעת שלמות כלי הדם אצל אנשים הסובלים ממחלות לב וכלי דם, אומרת קלייר ברימן, סטודנטית לתואר שני במדעי התזונה ב- Pennsylvania State University.
שמן האגוזים היה טוב במיוחד בשימור תפקודם של תאי האנדותל, הממלאים תפקיד חשוב בבריאות הלב וכלי הדם.
מחקרים שונים אחרים מצאו גם כי אכילת אגוזי מלך מסייעת להורדת לחץ דם גבוה ולהפחתת הסיכון הכללי למחלות לב כליליות לגברים ולנשים כאחד. ומכיוון שהוכח כי אגוזי מלך מכילים אחד מהמערכים המגוונים ביותר של חומרים מזינים נוגדי חמצון של כל אגוז ידוע, הם יכולים גם להוות תרופה מונעת יעילה למניעת סרטן.
אגוזי מלך מדורגים מעל בוטנים, שקדים, אגוזי פקאן, פיסטוקים ואגוזים אחרים, טוען ד"ר ג'ו וינסון, דוקטורט, שערך ניתוח עוד בשנת 2011 שהוצג בפגישה הלאומית ה -241 של האגודה האמריקאית לכימיה ( ACS). קומץ אגוזי מלך מכיל כמעט כפול נוגדי חמצון מכמות שווה ערך מכל אגוז אחר שנצרך בדרך כלל.
אגוזי מלך, כמו גם אגוזים רבים אחרים, הם מקור נהדר גם לחומצות שומן אומגה 3 מועילות. אגוזים מכילים בדרך כלל רמות גבוהות של חומצת האמינו ארגינין l-arginine, חומר חומצות אמינו שהוכח כי הוא משפר את תפקוד כלי הדם ומקדם הרחבת כלי הדם, על פי בית הספר לרפואה בהרווארד.
Sunday, May 26, 2013 by: Jonathan Benson, staff writer
צריכת מגנזיום נמוכה ועודף משקל / השמנה באוכלוסייה ים תיכונית: מהווה סינרגיה מזיקה להתפתחות לחץ דם גבוה.
לחץ דם גבוה הוא גורם הסיכון להתפתחות למחלות לב וכלי דם. מטרתנו הייתה לחקור את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין יתר לחץ דם באוכלוסייה ים תיכונית, ואת האפשרות לשנות את הקשר הזה ע"י מדד מסת הגוף (BMI).
הערכנו 14,057 משתתפים בקבוצת הפוטנציאלים SUN (Seguimiento Universidad de Navarra) (67.0% נשים) ללא יתר לחץ דם.
בתחילת המחקר נערך שאלון תדירות מאכל של 136 פריטים. השתמשנו במודלים של קוקס המותאמים למספר גורמים סוציו-דמוגרפיים, אנתרופומטריים וסגנון חיים, ולתנאים הרווחים הקיימים בתחילת המחקר.
בין 9.6 שנות מעקב ממוצע ראינו 1406 מקרי אירוע של יתר לחץ דם שאובחנו. קשר הפוך במודלים המותאמים לרב משתנים נצפה לצריכה גבוהה יותר של מגנזיום עד 500 מ"ג ליום לעומת צריכת פחות מ- 200 מ"ג ליום, שהייתה גדולה יותר בקרב הסובלים מעודף משקל - בעלי BMI> 27 ק"ג / מ"ר.
משתתפים רזים עם צריכת מגנזיום הנמוכה מ- 200 מ"ג ליום לעומת גבוה יותר מ- 200 מ"ג ליום היו גם בסיכון גבוה יותר לאירוע יתר לחץ דם.
הקפדה על הדיאטה הים תיכונית לא שינתה קשרים אלה.
לסיכום, צריכת מגנזיום בתזונה היום יומית מתחת ל- 200 מ"ג ליום נקשרה באופן עצמאי לסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם בקבוצת ים תיכונית, חזקה יותר עבור משתתפים הסובלים מעודף משקל / השמנת יתר.
התוצאות שלנו מדגישות את החשיבות של עידוד צריכת מזון עשיר במגנזיום, כמו: ירקות, אגוזים, דגנים מלאים, קטניות, על מנת למנוע לחץ דם גבוה.
בשנת 2015, יתר לחץ דם נקשר ל- 4.9, 2.0 ו- 1.5 מיליון מקרי מוות כתוצאה ממחלת לב איסכמית ושבץ מוחי ואיסכמי בהתאמה.
נכון לעכשיו, 1.13 מיליארד מבוגרים סובלים מיתר לחץ דם ברחבי העולם על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ושכיחותו עדיין עולה. לכן, יש צורך בדחיפות באסטרטגיות למניעת בריאות הציבור בכדי להילחם במגפת לחץ הדם.
המינרל מגנזיום מעורב בתהליכים תאיים בסיסיים הכוללים תגובות ביוכימיות תלויי אדנוזין טריפוספט, סינתזת חומצה דוקסיריבונוקלאית, ביטוי חומצה ריבונוקולאית, איתות תאים שריר ועצבי, מטבוליזם של גלוקוז ובקרת לחץ דם.
מגנזיום מעורב בוויסות לחץ הדם ע"י מנגנונים מגוונים הכוללים טונוס וסקולרי ואפנון תגובתיות הפועל כנוגד סידן, מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, תפקוד האנדותל, שיפור כלי דם ונוקשות ושחרור קטכולאמין.
מגנזיום נמצא בשפע באגוזים, בירקות עליים ירוקים, בקטניות ובדגנים מלאים, בעוד שהוא כמעט ולא קיים במזון מעובד.
צריכת מגנזיום תזונתית אינה מספקת בחלק גדול מאוכלוסיות אירופה וארה"ב שבהן דפוסי תזונה מערביים מלאים במזון מעובד הם רגילים. ההנחיות התזונתיות לאמריקאים ממליצות על צריכה יומית של 420 מ"ג מגנזיום לגברים ו- 320 מ"ג לנשים, אך ההערכות מצביעות על כך שמעל 60% מהאמריקאים נמצאים מתחת להמלצה זו.
יש לצרוך מגנזיום באופן קבוע כדי למנוע מחסור, הקשור למתח חמצוני ודלקת בדרגה נמוכה, ובסיכון מוגבר למספר מצבים קליניים כולל יתר לחץ דם ושבץ מוחי.
מחקרים קודמים הראו אסוציאציות הפוכות של צריכת מגנזיום בתזונה עם סיכון ליתר לחץ דם, עם פחות דיווחים על תוצאות שליליות או לא חד משמעיות.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרי קוהורט דיווחו על סיכון נמוך ב -5% ליתר לחץ דם אירוע לכל צריכת מגנזיום גבוהה יותר ב- 100 מ"ג ליום.
בשני מטא-אנליזות של ניסויים מבוקרים אקראיים (RCT) נמצא כי למשתתפים שקיבלו תוספי מגנזיום הייתה ירידה משמעותית בלחץ הדם לעומת בקרות. מטא-אנליזות לשעבר הציעו יתרונות עם השפעות פחות בולטות, אולי בגלל הטרוגניות של מחקרים כלולים.
מחקרים פרוספקטיביים גדולים ארוכי טווח גדולים המעריכים את הקשר בין מגנזיום תזונתי ליתר לחץ דם נערכו בעיקר בארצות הברית, אך לא באוכלוסיות ים תיכוניות. מכיוון שעודף משקל והשמנה הם גורמי סיכון עיקריים להתפתחות יתר לחץ דם, מטרתנו להעריך באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לאירוע יתר לחץ דם ביחס לנוכחות עודף משקל והשמנה בקרב אוכלוסיית הים התיכון של ה- SUN ( פרויקט אורכי "Seguimiento Universidad de Navarra").
בקרב 135,361 אנשים - שנות מעקב (ממוצע ממוצע: 9.6 שנים; טווח: 0.05–17.1 שנים) בתקופה 1999–2016 ראינו 1406 מקרים של יתר לחץ דם באירוע בקבוצת SUN.
על פי צריכת מגנזיום ליום בשלוש קטגוריות. משתתפים עם צריכת מגנזיום < 200 מ"ג ליום לעומת אלו עם צריכת > 500 מ"ג ליום היו בסיכון גבוה יותר להיות גברים, רווקות, גברים נשואים, מעשנים בהווה, אלו עם היסטוריה של דיכאון או היפרכולסטרולמיהבעבר, אלו עם רמות נמוכות יותר של פעילות גופנית בשעות הפנאי ואלה עם תדירות נמוכה יותר של נשנושים בין הארוחות.
הם גם היו בעלי סיכויים נמוכים יותר לדבקות ב- MeDiet, פחות צריכת ירקות, פירות, קטניות, דגני בוקר, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית, ביצים, דגים, חלב מלא ושומן דל שומן, בשר, קפה, סך הכל צריכת אנרגיה ואלכוהול.
היה סיכוי גבוה יותר כי צריכת שומן מוחלטת וחומצות שומן חד-פעמיות ורוויות גבוהות יותר, וצריכה נמוכה יותר של ויטמינים C ו- D, ברזל ממקורות, חומצה פולית, נתרן, אשלגן, סידן וסיבים תזונתיים.
