שיבולת שועל וכולסטרול קובי עזרא

שיבולת שועל וכולסטרול קובי עזרא.

הוכח ששיבולת שועל משחקת תפקיד חיובי בהשפעה על חילוף החומרים של השומנים בדם (כולסטרול). עם זאת, המנגנונים העומדים מאחורי השפעות מועילות אלה אינם ברורים לחלוטין.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה לחקור מספר מהמנגנונים האפשריים העומדים אחרי השפעת הורדת כולסטרול של ה- בטא-גלוקן (β-Glucan) שמקורו בשיבולת שועל, וכיצד עיבוד של שיבולת שועל מווסת את הליפוליזה. 

שחרור בטא-גלוקן ושיעור והיקף הליפוליזה שנמדדו בנוכחות מקורות שונים של בטא-גלוקן משיבולת שועל, נבדקו במהלך העיכול במערכת העיכול.

רק חלק מהתוכן המקורי של הבטא-גלוקן שוחרר במהלך העיכול. נראה כי לפתיתי שיבולת שועל יש השפעה משמעותית יותר על הליפוליזה בהשוואה לבטא-גלוקן טהור.

ממצאים אלה מראים שהפעולה החיובית של הבטא-גלוקן עשויה להיות כרוכה בתהליכים מורכבים ואינטראקציות עם מטריקס המזון. עבודה זו מדגישה גם את החשיבות של התחשבות במבנה ובתכונות הפיזיקו-כימיות של המזון ולא רק בתכולת התזונה.

גרגר שיבולת השועל (Avena sativa) הוא מטריצת מזון מורכבת המורכבת מהגרגר (הגלעין) המוקף בשכבה חיצונית המכונה הגוף (Miller & Fulcher, 2011). 

שיבולת שועל נצרכת בדרך כלל שלמה כפתיתי שיבולת שועל, המורכבת משלושה חלקים אנטומיים: הפריקארפה והטסטה (סובין), האנדוספרם והעובר (נבט). 

הסובין מהווה מעיל גס, סיבי, שקשה להפריד אותו מהאנדוספרם, והוא מכיל את שכבות העשירים בחלבונים, ליפידים, מינרלים, ויטמינים, ופוליסכרידים בדופן התא, כמו למשל, הבטא-גלוקן, צורה של סיבים תזונתיים מסיסים במים (Miller and Fulcher, 2011, Yiu, 1986). 

האנדוספרם עשיר בעמילן ואילו הנבט מהווה מקור חשוב לחלבונים וליפידים. 

הוכח שצריכת מזונות המכילים β-גלוקן מדגנים מורידה את ריכוזי הכולסטרול וה- LDL וכולסטרול בדם והשפעה זו קשורה לסיכון מופחת למחלות לב כליליות (Othman et al., 2011, Theuwissen and Mensink, 2008). 

הראיות לתופעות המועילות הנ"ל של β-גלוקן בשיבולת שועל שנערכו, נבדקו והתקבלו ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) (מנהל המזון והתרופות האמריקני, 1997), ובהמשך ע"י הרשות האירופאית לבטיחות המזון (EFSA) (EFSA NDA) פאנל, 2009), כתביעת בריאות תקפה. 

אך עם זאת, המנגנונים המעורבים בהורדת הכולסטרול בדם נותרו לא ברורים. ההשפעות החיוביות שנצפו על רמות הכולסטרול בדם נחשבות בעיקר קשורות לתכונות הפיזיקו-כימיות של גלוקולת β-גלוקן שבשיבולת שועל בקנה מידה מולקולרי, ובמיוחד משקלו המולקולרי הממוצע-משקל (MW), המסיסות והצמיגות העוקבת שהוא מייצר (Wolever et al., 2010).

נראה שהמנגנון המתועד ביותר הוא יכולתו של ß-glucan להפריע למחזור מלחי מרה ולהשפעה על חילוף החומרים של הכולסטרול (Gunness et al., 2016, Gunness and Gidley, 2010, Gunness et al., 2016). 

עם זאת, הפיזיולוגיית חילוף החומרים של כולסטרול מורכבת וככל הנראה קשורה גם למטבוליזם של השומנים (Carey & Hernell, 1992). 

מכיוון שכולסטרול וליפידים שניהם הידרו-פוביים, העיכול והספיגה שלהם קשורים זה בזה. לדוגמה, כולסטרול ותוצרי ליפוליזה משולבים יחד במלחי מרה מעורבבים לפני הספיגה ע"י האנטוזיטים. 

עם זאת, לא תמיד נצפים קישורים אלא in vivo, בטח לא כאשר בוחנים את ההשפעה של צורות מסיסות במים של סיבים תזונתיים, כגון: ß-glucan, על ריכוזי triacylglycerol בדם וכולסטרול Brown et al., 1999, Othman et al., 2011, Whitehead et al., 2014). 

אין פירוט אודות התהליכים בהם ß-גלוקן עשוי להשפיע ישירות על עיכול השומנים (Lairon, Play, & Jourdheuil-Rahmani, 2007). 

עדויות מצביעות על כך שסיבים מסיסים במים עשויים להפריע לתיחלוב הליפידים (Pasquier et al., 1996, Zhai et al., 2016) או פעילות ליפאז (Wilcox, Brownlee, Richardson, Dettmar, & Pearson, 2014), וכך משנים את ההומאוסטזיס של מלח מרה וכולסטרול.

ואילו השפעות העיבוד על התכונות הפיזיקו-כימיות של מרכיבי שיבולת שועל, ובמיוחד ß-גלוקן, נבדקו והוכחו כמשפיעים על מידת הביו-פעילות שלהם (Tosh ו- Chu, 2015, Tosh et al., 2010, Yiu, 1986, Yiu ואח ', 1987) 

השפעת עיבוד גריסי שיבולת שועל, כולל בישול, על עיכול השומנים והספיגה זכתה לתשומת לב מועטה. העיבוד עשוי להשפיע גם על המאפיינים המבניים של מטריצת הדגנים, שיכולים להשפיע במהלך העיכול. זהו היבט שעד כה לא נחקר בפירוט. בדיקה נוספת של השפעת השלמות המבנית של מטריצת שיבולת השועל על הליפוליזה נדרשה להבנה טובה יותר של התוצאות הסותרות in vivo בספרות שהושגה עם מוצרי שיבולת שועל שונים.

מקור: 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5666125